Holesinthenet: כך טוויטר תינצל: מערכת מוניטין למצייצים
אילאיל
· 2 months ago
הרעיון מעניין, אבל הוא הזכיר לי באופן אינטואיטיבי את מערכת הכוכבים המזעזעת של קפה דה מרקר, שהיתה בעיני, שורש כל רע במערכת הבלוגים הזו וגרם לה להיות סגורה יותר, מדרגית, וסנובית. איך אתה שומר על מערכת המוניטין הזו להמשיך להתעדכן, ולא להפוך לקסטה עליונה וסגורה של מעגל פנימי הרטווט האחד את השני? מלבד זאת, המערכת שמוצעת כאן באמת עוזרת להבחין בין מצייצים בעלי מוניטין לכאלה שאין להם כזה, אבל הכוח של טוויטר טמון דווקא ביכולת שלו להציף מידע וקולות בלתי צפויים, לא? (ע"ע איראן). כלומר, הבעיה אינה רק זיהוי מצייצים אמינים, אלא זיהוי מצייצים בעלי מידע ייחודי ואמין.
מיקי
· 2 months ago
קצת דרמטי, המסלול הישיר להתרסקות.
הסיבה שאימייל לא התרסק היא לא בגלל שבעיית הספאם נפתרה; הפלטפורמה נוחה ועם הספאם לומדים להסתדר (או לא, אבל ממשיכים לשלוח ולקרוא דוא"ל).
עומר פרצ'יק
· 2 months ago
הרעיון נחמד אם כי אתה לא הראשון שמעלה את הנושא, אשר עידן מדבר כבר שלוש שנים על אבולוציה של ה Page Rank של גוגל לאלגוריתם חברתי שיזהה קשרים בין אנשים, מידת האמון, engagement שהם מייצרים וכו' הן לתחום החיפוש והן לתחום צריכת התכנים. לגישתי, לרעיון כשלעצמו יש בשר אם כי לא רק בטוויטר אלא לכל תחום המדיה החברתית. מנועי חיפוש חברתיים (כמו דלבר שנכשל) הם ללא ספק האיום העתידי על מנועי החיפוש הקיימים (גוגל ואחרים) אם כי עדיין לא פוצחה הנוסחה במלואה וכאן שוכבת לה הזדמנות ענקית לצד סיכון אדיר.
שוקי
· 2 months ago
גל, אתה מניח שטמון מודל עיסקי באיזה מקום, וההנחה הזו כשלעצמה טעונה הוכחה.
אני אפילו לא מדבר על ישראל, שבה טוויטר הוא תופעה זניחה. גם בעולם, אף אחד לא עושה כסף מטוויטר מלבד אנשים שמוכרים לאנשים אחרים תזות מתוחכמות על SMM.
רואה שחורות
· 2 months ago
וכמובן שחמש דקות אחרי יישום מנגנון הדירוג הזה יצוצו מומחי מדיה חברתית שיבטיחו, תמורת תשלום סמלי כמובן, את העלאת הדירוג. סיאוב ה-SEO יפלוש גם לכאן, ובסופו של דבר לא בטוח שהבעיות של טוויטר ייפתרו.
שגיא
· 2 months ago
בצורה שאתה מציע טוויטר תיפול לאותו מקום שבו גוגל נמצא היום - מנגנון אוטומטי הוא מנגנון פתוח למניפולציות. במנגנון שיש היום אתה עוקב אחרי מי שאתה חושב שמעניין אותך (וזה לא משנה אם זה CNN, אשטון קוצ'ר, גיא פינס או שרון גפן). מי שלא מעניין אותך - אתה יכול לא לעקוב אחריו או לחסום אותו. בינתיים, בזמן שאתה עוקב אחרי מי שאתה בחרת שמעניין אותך (שזה משהו שונה לגמרי ממי שאני מגדיר שהוא מעניין אותי ולכן אני אעקוב, כנראה, אחרי משתמשים אחרים ממי שאתה תעקוב אחריהם) אתה נחשף דרך ה-RT של אחרים למשתמשים אחרים שאתה עשוי למצוא מעניינים ואולי תחליט לעקוב גם אחריהם. בנוסף, אתה יכול לעקוב אחרי נושאים מסויימים שמעניינים אותך (ע"י האשטאגס) וע"י כך לגלות עוד טוויטרים שיעניינו אותך ותתחיל לעקוב אחריהם. אם איזה ספאמר מתחיל להכנס לנושאים שאתה עוקב אחריהם, אתה יכול לחסום אותו. אם הוא באמת ספאמר - כנראה שהרבה יחסמו אותו. מצד שני, אולי מישהו יחליט דווקא כן לעקוב אחריו. אם יהיה, למשל, מנגנון שיחסום משתמשים שהרבה טוויטרים החליטו לחסום זה יהיה משהו שעלול להפיל את טוויטר. כל עוד אתה יכול לחסום (כלומר, לבקש לא לעקוב אחרי מישהו) אין שום סיבה שמשתמש כלשהו ייחסם אוטומטית. מקסימום יהיו משתמשים שישקיעו הרבה משאבים בלצייץ כשלמעשה אף אחד לא רואה את הציוצים שלהם כי כולם חסמו אותם.
אתה מתחיל להכנס פה לעניין אחר לגמרי - משום מה אתה חושב שיש משתמשים בטוויטר שמה שהם מצייצים פחות חשוב ממה שאתה מצייץ רק כי זה נראה לך ספאם. לך תדע, אולי הם חושבים אותו הדבר לגבי כל הטוויטים שאתה שולח שקשורים בטכנולוגיה (כי הם שם רק בשביל הכדורגל, למשל). אין רמות ואין דירוג, כולם שווים ואם מישהו לא מעניין אותך אתה יכול לא לעקוב אחריו או לחסום אותו - זה לא גורם לו להיות פחות נחשב ו יותר נחשב מגל מור, מ-CNN או מאפרת לב. גם טוויטר שיש לו עשרה עוקבים עדיין מעניין עשרה משתמשים אחרים וזה לא עושה אותו לנחשב פחות ממישהו שיש לו שלושה מליון עוקבים.
אם כבר דירוג - שיהיה דירוג לגבי כל ציוץ בנפרד ולא לגבי המשתמש עצמו. וכמובן שהדירוג יהיה ע"י משתמשי טוויטר ולא ע"י איזו מכונה שמחליטה איזה ציוצים נחשבים ואיזה לא.
אלי
· 2 months ago
מצטרף למה שנאמר למעלה לגבי מערכת הכוכבים הנוראית של דה-מרקר וההשלכות שלה. בינתיים מה שאני נעזר בו לגבי טוויטר זה brizzly http://brizzly.com
הממשק שלהם מוסיף הרחבות מאוד מועילות לחשבון הטוויטר. כמו למשל להשתיק זמנים אנשים שמתחילים להגזים עם הציוצים שלהם, ובעיקר האפשרות ליצור קבוצות משתמשים חשובים כדי שתהיה לי האפשרות לבדוק מה קורה בתוך הקבוצה הקרובה אלי יותר. כמובן שהאופציות האלה מועילות רק לאנשים שאני כבר חבר שלהם בטוויטר, אבל גם זה לפחות צעד בכיוון הנכון.
גל מור
· 2 months ago
אילאיל, לגבי מנגנון הכוכבים של הקפה - הכל תלוי בפרטים הקטנים ובאופן האפיון. זה לא חייב להיות ככה. המוניטין של איביי למשל. לגבי מנגנון שחייב לאפשר לציוצים ייחודיים ואמינים להיחשף גם אם רמת המיהמנות של כותביהם לא ידועה - אני מסכים.
שוקי, אין לי הוכחה אבל אין לי ספק שטוויטר יכול לייצר המון כסף כתוצאה מקישורים אנושיים.
רואה שחורות, כמו שאמרתי, אין מערכת מושלמת.
שגיא, גם המערכת הנוכחית נתונה למניפולציה. אני מניח שיש אנשים שעבורם גם הטוויטים שלי הם לא רלוונטיים ולכן הם יכולים שלא לעקוב אחרי.אני לא חושב שאני בהכרח נחשב או מעניין יותר - תלוי למי כמובן.דווקא דירוג לכל טוויט בנפרד אינו מוצלח במיוחד כי הוא מבוסס על מאגר הצבעות קטן יחסית.
אלי, קיבלתי הזמנה ל-brizly ואני מתכוון לבדוק אותו. טוב שהעלית את זה.
הכל דברים פשוטים. כל כך פשוטים שאני לא מבין למה טוויטר לא יישמו אותם מההתחלה.
שוקי
· 2 months ago
גל, בשלב הנוכחי ב-hype היית מצפה שיהיו דוגמאות ל*מישהו* שהצליח לעשות כסף. בינתיים, כל ה-case studies שאני רואה מדברים על "שיפור הקשר עם הלקוח" ו"חיזוק המותג" בלי שיטרחו להציג נתונים כלשהם שיתמכו בטענות.
לכל קמפיין חברתי טוב שיהיו גם מטרות קונקרטיות, שמנוסחות בסוג כלשהו של המרה - כניסה לאתר, רישום לקבלת ניוזלטר, קניית מוצר, מסירת פרטים, משלוח תלונה דרך "צור קשר" וכו'.
אם המטרה היחידה היא לפרסם את המותג, אז צריך לעשות לפחות סקר שיבדוק את החשיפה למותג, לפני ואחרי. אם המטרה היא לשפר את שביעות הרצון של הלקוח אז שיהיה סקר שביעות רצון. וכמובן, כדאי לזכור את המגבלות הידועות של סקרים.
גם כל מיני נתוני Reach ודומיהם, היו טובים לפני חמש שנים ולא שווים כלום היום. היום כל מי שעושה עסקים באינטרנט יודע שנתוני חשיפות מכל הסוגים הם בעייתיים, כי יש ad blindness וכי אתה לא באמת יודע שום דבר עד שהגולש נכנס לאתר שלך ומתחיל להופיע בסטטיסטיקות.
לגבי היכולת לומר מיהו משתמש טוויטר חשוב ומי לא - שום מערכת אוטומטית לא תוכל לעשות את זה טוב יותר משרון גפן, למשל.
בני אדם תמיד יוכלו לתת פידבק אמין יותר על המעמד החברתי של גולש זה או אחר. למשל, מערכת אוטומטית תוכל לומר לך ש-Fake-RaniRahav הוא חשבון טוויטר פופולרי ואהוב. אבל כל משתמש טוויטר מעורה יוכל לומר לך שמיותר להציע לבעל החשבון לעזור לך בקידום מוצר.
גל מור
· 2 months ago
יש דווקא דוגמאות רבות להצלחה של טוויטר כערוץ שיווקי. ולו כערוץ שמונע ממך לאבד לקוחות (שימור), כערוץ שעוזר לך לדעת יותר (הדרכה), כערוץ שמציע לך מוצרים ממוקדים בחתכים מסוימים (מכירה) וכו' וכו'. באשר לעניין מי הוא משתמש טוויטר חשוב או לא - אני חולק עלייך. העובדה שהטכנולוגיה לא קיימת כרגע לא אומרת שרק בני אדם יכולים לדעת מי חשוב לך ומי לא.זה כמו לטעון שאין טכנולוגיה שתוכל לנחש איזו מוזיקה אתה אוהב. יש והיא גם עלולה לפספס, אך גם להציע הצעות טובות למדי. כך גם לגבי בני אדם. בסופו של דבר מדובר במנגנון שידוכים של שני עצמים קרובים וזה קיים היום. ראה OK Cupid ליישום בסיסי.
שוקי
· 2 months ago
כשמדובר בעסק, "הצלחה" צריכה להיות מנוסחת בשקלים, ואני עוד לא ראיתי דוגמאות מספריות.
לגבי יכולתה של הטכנולוגיה להעריך חשיבות - לא טענתי שאין אלגוריתם שיכול לעשות את זה אלא ששום אלגוריתם לא יעשה את זה טוב יותר מאדם. וזה בדיוק מאותה סיבה שהטכנולוגיה נמצאת במרחק גדול מהיכולת לזהות הומור, שלא לדבר על להבין אותו.
OKCupid הוא יופי של אתר, אבל מה שהוא עושה מבחינה אלגוריתמית זה מאד פשוט - להשוות היסטוגרמות. זה לא דומה למה שאנחנו מדברים עליו כאן.
שגיא
· 2 months ago
טכנולוגיה ש"מנחשת" איזה מוזיקה אתה אוהב לא עובדת לפי שיטה של דירוג (TR) אלא לפי נתונים שאתה מזין אליה (בין אם שם של זמר, של שיר או פשוט האזנה למוזיקה). מערכת כזו תתאים לך את מה שהיא חושבת שיתאים לך ולעומת זאת תתאים למישהו אחר שירים אחרים. בשום מצב היא לא תדרג את מה שמתאים לך כמשהו טוב יותר ממה שהותאם למישהו אחר או משהו שלא מתאים ולא תיתן דירוג של טוב יותר או רע יותר. אין כאן Rank אלא התאמה של מאפיינים זהים. מערכת כזאת גם תתאים לך שירים מסויימים עפ"י מה שהיא חושבת שיתאים לך ולא אלבומים שלמים או את כלל השירים של זמר מסויים (כלומר - התאמה של ציוצים נפרדים למה שהמערכת חושבת שיעניין אותך ולא התאמה של האשטאג מסויים או טוויטר של משתמש מסויים). טוויטר לא נועד לשמש כערוץ שיווקי אבל יכול לשמש ככזה. מי שרוצה להשתמש בו כערוץ שיווקי יכול לעשות את זה, מי שרוצה לעדכן מה הוא אוכל כרגע יכול לעשות את זה ומי שרוצה לצייץ בכל רבע שעה מה מזג האויר בחיריה או לשדר בכל 5 דקות תמונה של החדר שלו יכול לעשות את זה. אין כאן משהו טוב יותר או רע יותר ואין מישהו שאמור לקבל דירוג (TR) גבוה יותר או נמוך יותר. מקסימום יש משהו שיתאים למישהו אחד ולא יתאים למישהו אחר וליהפך. המנגנון שקיים היום - שנותן לך להחליט מה מעניין אותך ומה לא הוא המנגנון היעיל ביותר. בכל מקרה, אף אחת מהדוגמאות שנתתי לא יכולה להיחשב כספאם, גם אם אתה חושב ככה. יש כאלה שיחשבו שבכל פעם שאתה מפרסם פוסט חדש בבלוג ומדווח על זה בטוויטר אתה בעצם מספים (שהרי אם אני רוצה לעקוב אחרי הבלוג שלך יש לי מספיק דרכים, מה אם אני רוצה לעקוב אחרי הטוויטר שלך בלי כל ה"פרסום" הזה שאתה עושה לבלוג שלך?). בסופו של דבר אתה (או כל אחד אחר) אמור לצייץ כל מה שבא לו וכל אחר אחר יחליט אם בא לו לעקוב אחרי הציוצים האלה או לא. במקרה הטוב ביותר אתה יכול להציע האשטאג קבועים (למשל, לצרף תמיד את ההאשטאג myblog לכל ציוץ שמוביל לפוסטים חדשים בבלוג שלך, ככה שאני אוכל לסנן את הציוצים האלה ועדיין להמשיך לעקוב אחריך או לעקוב רק אחרי הציוצים של העדכונים לגבי הבלוג בלי כל שאר הציוצים או להתעלם מההאשטאג ולעקוב אחרי הכל).
גל מור
· 2 months ago
שוקי ושגיא: אני לא טוען שהרעיון שהצעתי הוא היישום המוצלח ביותר למערכת מוניטין לטוויטר אלא שמערכת כזו נדרשת. מאחר וטוויטר אכן מתכוונים ליישם מערכת כזו או אחרת - גם שם מבינים שמערכת כזו הכרחית לעתידתם. אני טוען שמערכת כזו תהפוך את השירות לרלוונטי יותר למשתמשים ותילחם בספאם וברעש הלבן. ימים יגידו.
אתי
· 2 months ago
גל, הרעיון מצוין וכמו שכבר נאמר יש אפליקציות שעושות או מנסות לעשות את זה, לפחות חלקית, אבל אהבתי מאוד את הפרמטרים שבחרת בשביל הדירוג.
הבעיה היא שהסיכוי טוויטר יפתחו כלי זה ויחברו אותו למערכת כחלק אינטגרלי הוא אפסי, זה צריך להיות פיתוח צד שלישי שמשתלב באפליקציות פופולאריות אחרות - בקליינטים, בשירותים כמו topify, אולי אפילו בתור סקריפט בגריזמאנקי למשתמשים בממשק הוובי.
@אילאיל - מערכת הכוכבים של הקפה היא פשטנית ומיושנת ולדעתי ההשוואה פה לא נכונה. כוכבים נותנים ומקבלים, מעין הבעה של חיבה הדדית, הערכה לטקסט מסוים או מדד פופולאריות (בסדר, הייתי עדינה, זה מפגן של ליקוקים הדדיים). אם אני מבינה נכון גל מדבר על איזשהו דירוג מוגדר - מספרי, אייקונים של ציפורים או כינויים כאלה ואחרים, הייצוג של זה לא עקרוני, הרעיון הוא שזה דירוג דינמי שנקבע אוטומטית ויודע לשקלל את הפעילות שלך, של העוקבים ושל הנעקבים שלך ולהחליט איפה את ממוקמת בכל הסיפור הזה מ1 עד 10 נניח.
אילאיל
· 2 months ago
אתי, אני חושבת שההשוואה דווקא נכונה, אם כי אינה ישירה. במערכת ה TR שגל מציג כאן, הדירוג של משתמש מסתמך על מידת מעורבותו בקהילה, ומידת המעורבות של חברי הקהילה העוקבים אחריו עם הקהילה שלהם. שיטה כזו יכולה להוביל למצב בו חברה סגורה תקבל דירוג גבוה מאוד אם חבריה מנהלים דיאלוג פנימי ענף, ומרטווטים אחד את השני נוןסטופ, בהנחה שחבריה רבים מספיק. בעיני זו בדיוק ההגדרה של קבוצה סגורה. אני אומרת שוב, מה שמקסים וטוב בטוויטר זה דווקא היכולת של מצייץ חריג להעביר תוכן ייחודי אמין באופן מתפרץ. אני חושבת שבמובן הזה, דווקא מה שצריך עדכון, עידון וAI הוא דווקא הטרנדינג טופיקס, שאמור לאפשר תיאורטית בדיוק את זה - זיהוי של מידע מבוזר אבל חופף.
אתי
· 2 months ago
את מעלה זוית מעניינת, לא חשבתי על זה ככה. ברשותך בואי ניקח רגע לדוגמה את קהילת הטוויטריסטים הישראלים. כולם מכירים את כולם, כולם מדברים עם כולם, כולם עושים ריטוויט לכולם ובפנים עדיין יש את ה"דירוג" הזה, כי טוויט של גל על פוסט חדש (ותסלח לי שאני לוקחת אותך בתור דוגמה, גל. :) ) לא ייצור את אותו אפקט ודיון של מישהו אנונימי (יחסית) שכותב על פוסט חדש בבלוג שלו. אז יש לנו קהילה, יש לנו דיאלוג פנימי, הרבה ריטוויטים אחד לשני ובכ"ז הטוויטר של גל עם כמות העוקבים, כמות השיחה וכמות הריטוויטים שהוא מקבל יקבל דירוג גבוה יותר מטוויטר של מישהו ש"רק" משתתף בשיחה ולא מהווה חלק מרכזי בה.
יש לזה את היתרונות שלו ויש לזה את החסרונות שלו. משתמש מנוסה שיודע כבר לזהות פייקים וספאמרים בהצצה בפרופיל ויודע לסנן ביעילות את הפידים שמעניינים אותו לא צריך טוויטר רנק שכזה כדי לדעת שכדאי לו לעקוב חזרה אחרי גל מור כי הוא כותב על דברים שמעניינים אותו ונותנים לו ערך. מישהו שעושה את הצעדים הראשונים בטוויטר או סתם פחות מתמצא ששנתקל בחשבון שלו לראשונה ומתלבט אם לעקוב אחריו או לא, יוכל להיעזר מאוד בדירוג הזה. החסם המרכזי שאני נתקלתי בו ביחס של אנשים לטוויטר הוא בד"כ משהו בסגנון "אני לא מכיר אף אחד שנמצא בטוויטר". כשאני שולחת את המתנגדים למצוא אנשים שכותבים על דברים שמעניינים אותם, אני לא תמיד יודעת להסביר להם איך לעשות את זה. אז כלי כזה עדיין לא פותר את הבעיה הזו, אבל זה צעד בכיוון.
שוקי
· 2 months ago
גל, אני טוען ההפך ממה שאתה חושב. אדרבא, לדעתי הפרמטרים שהצעת הם הגיוניים לגמרי. פשוט, אני לא מאמין בקיצורי דרך ואני חושב ש-SMM הוא המקרה הקלאסי שבו שיחות עם אנשים הן טקטיקה הרבה יותר נבונה משימוש בכלים אוטומטיים.
ארד אקיקוס
· 2 months ago
אז רגע, רק אני חושב חושב שהאלגוריתם החברתי של טוויטר הוא יותר חשוב מהאלגוריתם הטכנולוגי. קצת כמו מה שקרה עם פייסבוק, רק אצל אנשים יותר מתוחכמים (כן, הרשומים בטוויטר יותר מתוחכמים בהכרח מהרשומים לפייסבוק בחתך גורף), אנשים יעקבו אחרי אלו שהם מכירים, יראו שהם משעממים, ואז יורידו אותם מהרשימה. זה תהליך טבעי שקורה בכל מקום - כשאתה מגיע למקום חדש, אתה קודם כל סורק את כל החדרים, לראות מה מעניין, אח"כ בוחר איפה להתיישב..
מסכים עם חלק ממה שנאמר, אבל עדיין לא חושב שטוויטר נמצאת במסלול להתרסקות, גם בלי מערכת שתדרג לה את התכנים.
אגב, שוקי - כמה אתה חושב ששווה לחברה מסחרית לשלם כדי להיות בטרנדינג טופיקס לכמה שעות? עזוב כרגע אם זה אתי או לא, זאת רק דוגמא למודל עסקי..
שוקי
· 2 months ago
ארד, השאלה היא לא כמה משהו שווה אלא מה החזר ההשקעה עליו. וזה לפני שאני בכלל מדבר על המחיר הקשה-לכימות בצורה של נזק למותג כתוצאה מ-Abuse של מרחב שיחה (לפחות בזה, ממה שראיתי עד היום, אתה לא חוטא).
יש מספיק ידע על החזר ההשקעה בבאנרים, PPC, SEO, טלמרקטינג או הצבת דוכן באירוע, למשל. על SMM/SMO יש מעט מדי ולעולם לא יוכל להיות מספיק. בעולם זה תחום שכבר לאורך הרבה שנים כמעט לעולם לא מתקיים בנפרד מתחומי Web Marketing אחרים. כשזה מתאים, משתמשים בזה - כמו באימייל, כמו באדוורדס וכמו בשירותים של יחסי ציבור מסורתיים.
טענת ה-One size fits all, כמו בפוסט האחרון של איילת נוף ("כל ארגון יפיק תועלת מסושיאל מדיה" וכו'), היא מאד בעייתית. השאלה היא לא האם X יכול להועיל ל-Y, אלא תמיד - מהם הכלים הכי טובים שאני יכול להשתמש בהם עבור המותג, הארגון או המוצר הספציפי.
Asher Idan - AI
· 2 months ago
לעומר פרצ'יק, הרעיון של הרחבת הפייג'-ראנק לפרינד-ראנק, הוא רעיון שגנבתי אותו מארד אקיקוס. אז פרינד-ראנק 1.0 זה של ארד. אבל פרינד-ראנק 2.0 זה שלי (-: מה אתה/ם אומר/ים על פרינד-ראנק 3.0?
שרון ושלר
· 2 months ago
מעניין, תמי נהנה לקרוא את הפוסטים של גל, מקצועי ומשוייף !
All Comments
הסיבה שאימייל לא התרסק היא לא בגלל שבעיית הספאם נפתרה; הפלטפורמה נוחה ועם הספאם לומדים להסתדר (או לא, אבל ממשיכים לשלוח ולקרוא דוא"ל).
אני אפילו לא מדבר על ישראל, שבה טוויטר הוא תופעה זניחה. גם בעולם, אף אחד לא עושה כסף מטוויטר מלבד אנשים שמוכרים לאנשים אחרים תזות מתוחכמות על SMM.
במנגנון שיש היום אתה עוקב אחרי מי שאתה חושב שמעניין אותך (וזה לא משנה אם זה CNN, אשטון קוצ'ר, גיא פינס או שרון גפן). מי שלא מעניין אותך - אתה יכול לא לעקוב אחריו או לחסום אותו.
בינתיים, בזמן שאתה עוקב אחרי מי שאתה בחרת שמעניין אותך (שזה משהו שונה לגמרי ממי שאני מגדיר שהוא מעניין אותי ולכן אני אעקוב, כנראה, אחרי משתמשים אחרים ממי שאתה תעקוב אחריהם) אתה נחשף דרך ה-RT של אחרים למשתמשים אחרים שאתה עשוי למצוא מעניינים ואולי תחליט לעקוב גם אחריהם.
בנוסף, אתה יכול לעקוב אחרי נושאים מסויימים שמעניינים אותך (ע"י האשטאגס) וע"י כך לגלות עוד טוויטרים שיעניינו אותך ותתחיל לעקוב אחריהם. אם איזה ספאמר מתחיל להכנס לנושאים שאתה עוקב אחריהם, אתה יכול לחסום אותו. אם הוא באמת ספאמר - כנראה שהרבה יחסמו אותו. מצד שני, אולי מישהו יחליט דווקא כן לעקוב אחריו. אם יהיה, למשל, מנגנון שיחסום משתמשים שהרבה טוויטרים החליטו לחסום זה יהיה משהו שעלול להפיל את טוויטר. כל עוד אתה יכול לחסום (כלומר, לבקש לא לעקוב אחרי מישהו) אין שום סיבה שמשתמש כלשהו ייחסם אוטומטית. מקסימום יהיו משתמשים שישקיעו הרבה משאבים בלצייץ כשלמעשה אף אחד לא רואה את הציוצים שלהם כי כולם חסמו אותם.
אתה מתחיל להכנס פה לעניין אחר לגמרי - משום מה אתה חושב שיש משתמשים בטוויטר שמה שהם מצייצים פחות חשוב ממה שאתה מצייץ רק כי זה נראה לך ספאם. לך תדע, אולי הם חושבים אותו הדבר לגבי כל הטוויטים שאתה שולח שקשורים בטכנולוגיה (כי הם שם רק בשביל הכדורגל, למשל). אין רמות ואין דירוג, כולם שווים ואם מישהו לא מעניין אותך אתה יכול לא לעקוב אחריו או לחסום אותו - זה לא גורם לו להיות פחות נחשב ו יותר נחשב מגל מור, מ-CNN או מאפרת לב. גם טוויטר שיש לו עשרה עוקבים עדיין מעניין עשרה משתמשים אחרים וזה לא עושה אותו לנחשב פחות ממישהו שיש לו שלושה מליון עוקבים.
אם כבר דירוג - שיהיה דירוג לגבי כל ציוץ בנפרד ולא לגבי המשתמש עצמו. וכמובן שהדירוג יהיה ע"י משתמשי טוויטר ולא ע"י איזו מכונה שמחליטה איזה ציוצים נחשבים ואיזה לא.
בינתיים מה שאני נעזר בו לגבי טוויטר זה brizzly
http://brizzly.com
הממשק שלהם מוסיף הרחבות מאוד מועילות לחשבון הטוויטר.
כמו למשל להשתיק זמנים אנשים שמתחילים להגזים עם הציוצים שלהם, ובעיקר האפשרות ליצור קבוצות משתמשים חשובים כדי שתהיה לי האפשרות לבדוק מה קורה בתוך הקבוצה הקרובה אלי יותר.
כמובן שהאופציות האלה מועילות רק לאנשים שאני כבר חבר שלהם בטוויטר, אבל גם זה לפחות צעד בכיוון הנכון.
שוקי, אין לי הוכחה אבל אין לי ספק שטוויטר יכול לייצר המון כסף כתוצאה מקישורים אנושיים.
רואה שחורות, כמו שאמרתי, אין מערכת מושלמת.
שגיא, גם המערכת הנוכחית נתונה למניפולציה. אני מניח שיש אנשים שעבורם גם הטוויטים שלי הם לא רלוונטיים ולכן הם יכולים שלא לעקוב אחרי.אני לא חושב שאני בהכרח נחשב או מעניין יותר - תלוי למי כמובן.דווקא דירוג לכל טוויט בנפרד אינו מוצלח במיוחד כי הוא מבוסס על מאגר הצבעות קטן יחסית.
אלי, קיבלתי הזמנה ל-brizly ואני מתכוון לבדוק אותו. טוב שהעלית את זה.
http://www.youtube.com/watch?v=DGqniZwe6Wk
הכל דברים פשוטים. כל כך פשוטים שאני לא מבין למה טוויטר לא יישמו אותם מההתחלה.
לכל קמפיין חברתי טוב שיהיו גם מטרות קונקרטיות, שמנוסחות בסוג כלשהו של המרה - כניסה לאתר, רישום לקבלת ניוזלטר, קניית מוצר, מסירת פרטים, משלוח תלונה דרך "צור קשר" וכו'.
אם המטרה היחידה היא לפרסם את המותג, אז צריך לעשות לפחות סקר שיבדוק את החשיפה למותג, לפני ואחרי. אם המטרה היא לשפר את שביעות הרצון של הלקוח אז שיהיה סקר שביעות רצון. וכמובן, כדאי לזכור את המגבלות הידועות של סקרים.
גם כל מיני נתוני Reach ודומיהם, היו טובים לפני חמש שנים ולא שווים כלום היום. היום כל מי שעושה עסקים באינטרנט יודע שנתוני חשיפות מכל הסוגים הם בעייתיים, כי יש ad blindness וכי אתה לא באמת יודע שום דבר עד שהגולש נכנס לאתר שלך ומתחיל להופיע בסטטיסטיקות.
לגבי היכולת לומר מיהו משתמש טוויטר חשוב ומי לא - שום מערכת אוטומטית לא תוכל לעשות את זה טוב יותר משרון גפן, למשל.
בני אדם תמיד יוכלו לתת פידבק אמין יותר על המעמד החברתי של גולש זה או אחר. למשל, מערכת אוטומטית תוכל לומר לך ש-Fake-RaniRahav הוא חשבון טוויטר פופולרי ואהוב. אבל כל משתמש טוויטר מעורה יוכל לומר לך שמיותר להציע לבעל החשבון לעזור לך בקידום מוצר.
לגבי יכולתה של הטכנולוגיה להעריך חשיבות - לא טענתי שאין אלגוריתם שיכול לעשות את זה אלא ששום אלגוריתם לא יעשה את זה טוב יותר מאדם. וזה בדיוק מאותה סיבה שהטכנולוגיה נמצאת במרחק גדול מהיכולת לזהות הומור, שלא לדבר על להבין אותו.
OKCupid הוא יופי של אתר, אבל מה שהוא עושה מבחינה אלגוריתמית זה מאד פשוט - להשוות היסטוגרמות. זה לא דומה למה שאנחנו מדברים עליו כאן.
טוויטר לא נועד לשמש כערוץ שיווקי אבל יכול לשמש ככזה. מי שרוצה להשתמש בו כערוץ שיווקי יכול לעשות את זה, מי שרוצה לעדכן מה הוא אוכל כרגע יכול לעשות את זה ומי שרוצה לצייץ בכל רבע שעה מה מזג האויר בחיריה או לשדר בכל 5 דקות תמונה של החדר שלו יכול לעשות את זה. אין כאן משהו טוב יותר או רע יותר ואין מישהו שאמור לקבל דירוג (TR) גבוה יותר או נמוך יותר. מקסימום יש משהו שיתאים למישהו אחד ולא יתאים למישהו אחר וליהפך. המנגנון שקיים היום - שנותן לך להחליט מה מעניין אותך ומה לא הוא המנגנון היעיל ביותר.
בכל מקרה, אף אחת מהדוגמאות שנתתי לא יכולה להיחשב כספאם, גם אם אתה חושב ככה. יש כאלה שיחשבו שבכל פעם שאתה מפרסם פוסט חדש בבלוג ומדווח על זה בטוויטר אתה בעצם מספים (שהרי אם אני רוצה לעקוב אחרי הבלוג שלך יש לי מספיק דרכים, מה אם אני רוצה לעקוב אחרי הטוויטר שלך בלי כל ה"פרסום" הזה שאתה עושה לבלוג שלך?). בסופו של דבר אתה (או כל אחד אחר) אמור לצייץ כל מה שבא לו וכל אחר אחר יחליט אם בא לו לעקוב אחרי הציוצים האלה או לא. במקרה הטוב ביותר אתה יכול להציע האשטאג קבועים (למשל, לצרף תמיד את ההאשטאג myblog לכל ציוץ שמוביל לפוסטים חדשים בבלוג שלך, ככה שאני אוכל לסנן את הציוצים האלה ועדיין להמשיך לעקוב אחריך או לעקוב רק אחרי הציוצים של העדכונים לגבי הבלוג בלי כל שאר הציוצים או להתעלם מההאשטאג ולעקוב אחרי הכל).
הבעיה היא שהסיכוי טוויטר יפתחו כלי זה ויחברו אותו למערכת כחלק אינטגרלי הוא אפסי, זה צריך להיות פיתוח צד שלישי שמשתלב באפליקציות פופולאריות אחרות - בקליינטים, בשירותים כמו topify, אולי אפילו בתור סקריפט בגריזמאנקי למשתמשים בממשק הוובי.
@אילאיל - מערכת הכוכבים של הקפה היא פשטנית ומיושנת ולדעתי ההשוואה פה לא נכונה. כוכבים נותנים ומקבלים, מעין הבעה של חיבה הדדית, הערכה לטקסט מסוים או מדד פופולאריות (בסדר, הייתי עדינה, זה מפגן של ליקוקים הדדיים).
אם אני מבינה נכון גל מדבר על איזשהו דירוג מוגדר - מספרי, אייקונים של ציפורים או כינויים כאלה ואחרים, הייצוג של זה לא עקרוני, הרעיון הוא שזה דירוג דינמי שנקבע אוטומטית ויודע לשקלל את הפעילות שלך, של העוקבים ושל הנעקבים שלך ולהחליט איפה את ממוקמת בכל הסיפור הזה מ1 עד 10 נניח.
אני חושבת שההשוואה דווקא נכונה, אם כי אינה ישירה. במערכת ה TR שגל מציג כאן, הדירוג של משתמש מסתמך על מידת מעורבותו בקהילה, ומידת המעורבות של חברי הקהילה העוקבים אחריו עם הקהילה שלהם. שיטה כזו יכולה להוביל למצב בו חברה סגורה תקבל דירוג גבוה מאוד אם חבריה מנהלים דיאלוג פנימי ענף, ומרטווטים אחד את השני נוןסטופ, בהנחה שחבריה רבים מספיק. בעיני זו בדיוק ההגדרה של קבוצה סגורה. אני אומרת שוב, מה שמקסים וטוב בטוויטר זה דווקא היכולת של מצייץ חריג להעביר תוכן ייחודי אמין באופן מתפרץ. אני חושבת שבמובן הזה, דווקא מה שצריך עדכון, עידון וAI הוא דווקא הטרנדינג טופיקס, שאמור לאפשר תיאורטית בדיוק את זה - זיהוי של מידע מבוזר אבל חופף.
ברשותך בואי ניקח רגע לדוגמה את קהילת הטוויטריסטים הישראלים.
כולם מכירים את כולם, כולם מדברים עם כולם, כולם עושים ריטוויט לכולם ובפנים עדיין יש את ה"דירוג" הזה, כי טוויט של גל על פוסט חדש (ותסלח לי שאני לוקחת אותך בתור דוגמה, גל. :) ) לא ייצור את אותו אפקט ודיון של מישהו אנונימי (יחסית) שכותב על פוסט חדש בבלוג שלו.
אז יש לנו קהילה, יש לנו דיאלוג פנימי, הרבה ריטוויטים אחד לשני ובכ"ז הטוויטר של גל עם כמות העוקבים, כמות השיחה וכמות הריטוויטים שהוא מקבל יקבל דירוג גבוה יותר מטוויטר של מישהו ש"רק" משתתף בשיחה ולא מהווה חלק מרכזי בה.
יש לזה את היתרונות שלו ויש לזה את החסרונות שלו. משתמש מנוסה שיודע כבר לזהות פייקים וספאמרים בהצצה בפרופיל ויודע לסנן ביעילות את הפידים שמעניינים אותו לא צריך טוויטר רנק שכזה כדי לדעת שכדאי לו לעקוב חזרה אחרי גל מור כי הוא כותב על דברים שמעניינים אותו ונותנים לו ערך. מישהו שעושה את הצעדים הראשונים בטוויטר או סתם פחות מתמצא ששנתקל בחשבון שלו לראשונה ומתלבט אם לעקוב אחריו או לא, יוכל להיעזר מאוד בדירוג הזה.
החסם המרכזי שאני נתקלתי בו ביחס של אנשים לטוויטר הוא בד"כ משהו בסגנון "אני לא מכיר אף אחד שנמצא בטוויטר". כשאני שולחת את המתנגדים למצוא אנשים שכותבים על דברים שמעניינים אותם, אני לא תמיד יודעת להסביר להם איך לעשות את זה. אז כלי כזה עדיין לא פותר את הבעיה הזו, אבל זה צעד בכיוון.
קצת כמו מה שקרה עם פייסבוק, רק אצל אנשים יותר מתוחכמים (כן, הרשומים בטוויטר יותר מתוחכמים בהכרח מהרשומים לפייסבוק בחתך גורף), אנשים יעקבו אחרי אלו שהם מכירים, יראו שהם משעממים, ואז יורידו אותם מהרשימה.
זה תהליך טבעי שקורה בכל מקום - כשאתה מגיע למקום חדש, אתה קודם כל סורק את כל החדרים, לראות מה מעניין, אח"כ בוחר איפה להתיישב..
מסכים עם חלק ממה שנאמר, אבל עדיין לא חושב שטוויטר נמצאת במסלול להתרסקות, גם בלי מערכת שתדרג לה את התכנים.
אגב, שוקי - כמה אתה חושב ששווה לחברה מסחרית לשלם כדי להיות בטרנדינג טופיקס לכמה שעות?
עזוב כרגע אם זה אתי או לא, זאת רק דוגמא למודל עסקי..
יש מספיק ידע על החזר ההשקעה בבאנרים, PPC, SEO, טלמרקטינג או הצבת דוכן באירוע, למשל. על SMM/SMO יש מעט מדי ולעולם לא יוכל להיות מספיק. בעולם זה תחום שכבר לאורך הרבה שנים כמעט לעולם לא מתקיים בנפרד מתחומי Web Marketing אחרים. כשזה מתאים, משתמשים בזה - כמו באימייל, כמו באדוורדס וכמו בשירותים של יחסי ציבור מסורתיים.
טענת ה-One size fits all, כמו בפוסט האחרון של איילת נוף ("כל ארגון יפיק תועלת מסושיאל מדיה" וכו'), היא מאד בעייתית. השאלה היא לא האם X יכול להועיל ל-Y, אלא תמיד - מהם הכלים הכי טובים שאני יכול להשתמש בהם עבור המותג, הארגון או המוצר הספציפי.