אני חייב לומר שאני קיבלתי את שמועת הבמבה בשיחת טלפון, כך שכדאי ליחס את זה לחברה ולא לאינטרנט
גל
· 1 year ago
היי ירדן. השמועה הופצה גם בטלפון ומפה לאוזן, אך ההפצה הראשונית והעיקרית - מעל לכל ספק - הייתה באינטרנט. קרא את הראיון עם מפיצת השמועה. והחברה, אתה יודע, היא זו שמשתמשת באינטרנט(:
אופיר
· 1 year ago
הי גל, לגבי השחזור של הניסוי של מילגרם... לפי הכתבה, 70% מהנבדקים המשיכו לתת מכות חשמל מעל 150 וולט, למרות שהאמינו שהאדם השני סובל (הוא צועק מכאבים ומבקש להפסיק את הניסוי). לפי הכתבה, בווריאציה שניה, בה ליד הנבדק יש "נבדק" אחר (משתף פעולה של החוקרים) שמסרב להמשיך לתת מכות חשמל, אחוז הממשיכים ירד קצת ל-62.5%... למיטב זכרוני התוצאות הם הרבה יותר פסימיות מהווריאציה המקבילה של מילגרם, שם ברגע שהמשתתפים ראו אופציה לגיטימית לצאת מהסיטואציה, אחוזי ההענות צנחו משמעותית. בכל מקרה, מענין שבכלל אישרו להם לשחזר את הניסוי. בימינו זה נחשב מאוד לא אתי - אתה מכניס את המתנדבים התמימים למצוקה נפשית גדולה בלי לבקש את אישורם (מן הסתם, כל הניסוי בנוי על כך שהם לא מבינים את המניפולציה שעושים עליהם). לא ברור איך הם עברו ועדת אתיקה.
עזי
· 1 year ago
אמנם - לא נראה לי שזה קשור לטכנולוגיה אלא לטבע האדם והחברה, הרוח הנושבת והנורמות ההומות. אמצעי התקשורת לא רלוונטי כאן - האינטרנט פשוט תורמת לאפקטיביות ההפצה.
זהו לאו דווקא רשע או זדון, יותר תיסכול וזעם. אנשים כועסים, אתה יודע. כועסים מאד אפילו. על העיריה, הממשלה, הצבא, המשטרה, האוניברסיטה, הממסד, הבנקים והחברות הגדולות; על העשירים, הסוחרים, הקבצנים, הרופאים, המורים, המתנחלים, הח"כים, הפוליטיקאים בכלל, המרצים, העיתונאים, הכדורגלנים, הסבלים בנתב"ג, הנהגים והפקידים. כולם חארות. הכל חרא.
תן לתיסכול ולזעם מוצא, רק חריץ קטן בסכר, ותראה איזה זרם אדיר של רגשות, תלונות, תופעות בריונות, קללות, יריקות והשמצות.
זהו. שרגא בן יונה. אשם או חף, יש או אין נסיבות מקילות, העובדות מדוייקות או לא -- זה לא העניין. הוא פשוט היה שם, בלוח המטרה, וכולם יורים.
אבל גם אני חושב שהוא XXX.
איתן כספי
· 1 year ago
אני עם עזי. פחד נשאר פחד. עדר נשאר עדר ולינץ' נשאר לינץ'. רק האפקטיביות, לצערנו, השתפרה פלאים.
יובל
· 1 year ago
למקרה פיצה שרגא ומקרה הבמבה יש משהו משותף. שניהם הזהירו הורים מפגיעה בילדיהם (ויחי ההבדל הדק בין העלבה לבין הרעלה). בתור הורה לילדה החמודה ביתר בעולם (וזה בדוק :-]), שמעתי על המיילים האלה (ותודה לחנן כהן) והיה ברור לי שעד שהדברים יתבהרו, לא אקח סיכונים מיותרים.
יש כאן אלמנט של משפט שדה, אבל רק משום שאין תגובה נאותה מצד ההגנה. הקורא אינו יכול לגבש דעה שקולה בהעדר הנתונים הרלוונטים, ונוצר מצב של "אשם עד שתוכח חפותו". במקרים מסוימים (שרגא) יש מקום לפרסום המקרה בריש גלי (לאו דווקא באימייל שרשרת), במקרים אחרים (במבה) זהו זדון או טיפשות, ובמקרים נוספים האמת היא אי שם באמצע.
אלעד-וו
· 1 year ago
עזוב מכות חשמל, הרי אנשים תמיד צייתו לסמכות וימשיכו לציית לסמכות בעתיד הנראה לעין. מה שצריך להטריד אותנו זה שכל כך הרבה אנשים לא מכירים את ניסויי מילגרם.
תגובתי
· 1 year ago
אני חייב לציין את הברור מאליו, כל מי שמפיץ מייל כזה חשוף לתביעת דיבה (וכן, כל אותם פתיים שמפיצים שמועות במייל, גם כן חשופים במידה זאת או אחרת). אפשרות נוספת מצד המותקף היא לייצר מידע סותר בעצמו. מבחינה זאת הרשת כולה היא לוח תגובות אחד גדול, והרשות נתונה.
גל
· 1 year ago
אופיר, אני מקבל את ההערה. תיקנתי. מדובר ב-70 אחוז מהמשתתפים שהמשיכו לתת מכות חשמל בניסוי החדש, כאשר האחוז ירד ל-63 כאשר שחקן סרב בנוכחותם להמשיך לענות. על פי הכתבה, בניסוי המקורי דובר ב-82.5 שהמשיכו לתת מכות חשמל מעבר ל-150 וולט.
אורי ב.
· 1 year ago
"גם גלעד שליט היה רוצה להעביר מיילים על במבה ופיצה שרגא."
מניח שלא חמקו מעיניך הטוקבקים של הימים האחרונים. זה הקו המשותף שאני רואה כאן.
הרשת ככלי בידי הצד המכוער של הקולקטיביזם הישראלי, שלא עזב אותנו, רק זז הצידה ואיבד את הצד החיובי העיקרי שהיה בו - סולידריות. כמו בניסוי של מילגרם - אדם לא רואה את האדם מולו. וכשזה מתווך - עוד יותר.
איך אומרים בהשרדות אצלכם? השבט אמר את דברו.
גל
· 1 year ago
הישרדות זה אצלם, לא אצלנו(:
דובי
· 1 year ago
עד כמה שאני יודע, הניסוי של מילגרם שוחזר עשרות פעמים, בניגוד לאמור בכתבה, בוריאציות שונות ובתרבויות שונות בעולם, בלי שינויים מהותיים בתוצאות.
דובי
· 1 year ago
אה, ורציתי להגיד שמה שמפתיע בשחזור המחקר של מילגרם זה שהם מצאו מספיק מתנדבים שלא שמעו עליו קודם...
עירא
· 1 year ago
דובי, אתה מיתמם? אני בטוח שאתה לא באמת מאמין שאפילו אחוז בודד שמע עליהם. אני מאמין שפחות מ-5% שמעו על פאבלוב והכלבים שלו. זה שאתה אינטיליגנטי ובעל ידע כללי וכאלו גם חבריך - לא אומר לצערי שכל העולם כזה.
בני דאון
· 1 year ago
באמת היה שבוע מעניין. יתכן שבעתיד הלא רחוק, אנשים יחליפו את שמם (האמיתי) כדי לחמוק מאימתו של גוגל.
אכן, המצב באמת מפחיד, בלחיצת עכבר נגזר דינו של שרגא.
אגב, שמת לב שציפי ליבני עשתה השתלטות עויינת על הבלוג שלך, גל?
גל
· 1 year ago
זה לא ציפי, זה גוגל..
דובי
· 1 year ago
עירא, באמת אני מופתע. אולי הם לא שמעו על "מילגרם", אבל בודאי הם שמעו על המחקר עצמו, כסיפור, כאנקדוטה, לאו דווקא כמחקר. במיוחד הדבר נכון לאור אופן הגיוס של מתנדבים לניסויים כאלו בד"כ (בעיקר דרך האוניברסיטה עצמה).
יהודה
· 11 months ago
במקרה עברתי ליד הפיצה של שרגא ושמעתי אותו אומר ללקוחה כי הילד שמדובר בו אינו יכול בכלל לדבר. לא בדקתי, אבל נראה לי שלפני שמחרימים יש לבדוק את העבודות ולקבל את תגובת המוחרם.
All Comments
http://www.youtube.com/watch?v=AbJ8xhJqKps
לגבי השחזור של הניסוי של מילגרם... לפי הכתבה, 70% מהנבדקים המשיכו לתת מכות חשמל מעל 150 וולט, למרות שהאמינו שהאדם השני סובל (הוא צועק מכאבים ומבקש להפסיק את הניסוי). לפי הכתבה, בווריאציה שניה, בה ליד הנבדק יש "נבדק" אחר (משתף פעולה של החוקרים) שמסרב להמשיך לתת מכות חשמל, אחוז הממשיכים ירד קצת ל-62.5%... למיטב זכרוני התוצאות הם הרבה יותר פסימיות מהווריאציה המקבילה של מילגרם, שם ברגע שהמשתתפים ראו אופציה לגיטימית לצאת מהסיטואציה, אחוזי ההענות צנחו משמעותית.
בכל מקרה, מענין שבכלל אישרו להם לשחזר את הניסוי. בימינו זה נחשב מאוד לא אתי - אתה מכניס את המתנדבים התמימים למצוקה נפשית גדולה בלי לבקש את אישורם (מן הסתם, כל הניסוי בנוי על כך שהם לא מבינים את המניפולציה שעושים עליהם). לא ברור איך הם עברו ועדת אתיקה.
זהו לאו דווקא רשע או זדון, יותר תיסכול וזעם. אנשים כועסים, אתה יודע. כועסים מאד אפילו. על העיריה, הממשלה, הצבא, המשטרה, האוניברסיטה, הממסד, הבנקים והחברות הגדולות; על העשירים, הסוחרים, הקבצנים, הרופאים, המורים, המתנחלים, הח"כים, הפוליטיקאים בכלל, המרצים, העיתונאים, הכדורגלנים, הסבלים בנתב"ג, הנהגים והפקידים. כולם חארות. הכל חרא.
תן לתיסכול ולזעם מוצא, רק חריץ קטן בסכר, ותראה איזה זרם אדיר של רגשות, תלונות, תופעות בריונות, קללות, יריקות והשמצות.
זהו. שרגא בן יונה. אשם או חף, יש או אין נסיבות מקילות, העובדות מדוייקות או לא -- זה לא העניין. הוא פשוט היה שם, בלוח המטרה, וכולם יורים.
אבל גם אני חושב שהוא XXX.
רק האפקטיביות, לצערנו, השתפרה פלאים.
יש כאן אלמנט של משפט שדה, אבל רק משום שאין תגובה נאותה מצד ההגנה. הקורא אינו יכול לגבש דעה שקולה בהעדר הנתונים הרלוונטים, ונוצר מצב של "אשם עד שתוכח חפותו". במקרים מסוימים (שרגא) יש מקום לפרסום המקרה בריש גלי (לאו דווקא באימייל שרשרת), במקרים אחרים (במבה) זהו זדון או טיפשות, ובמקרים נוספים האמת היא אי שם באמצע.
כל מי שמפיץ מייל כזה חשוף לתביעת דיבה
(וכן, כל אותם פתיים שמפיצים שמועות
במייל, גם כן חשופים במידה זאת או אחרת).
אפשרות נוספת מצד המותקף היא לייצר מידע
סותר בעצמו. מבחינה זאת הרשת כולה היא
לוח תגובות אחד גדול, והרשות נתונה.
מניח שלא חמקו מעיניך הטוקבקים של הימים האחרונים.
זה הקו המשותף שאני רואה כאן.
הרשת ככלי בידי הצד המכוער של הקולקטיביזם הישראלי, שלא עזב אותנו, רק זז הצידה ואיבד את הצד החיובי העיקרי שהיה בו - סולידריות.
כמו בניסוי של מילגרם - אדם לא רואה את האדם מולו. וכשזה מתווך - עוד יותר.
איך אומרים בהשרדות אצלכם? השבט אמר את דברו.
בקשר לאמינות המידע ברשת, ישנו מאמר מצוין ומצחיק של דאגלס אדמס מ 1999 http://www.douglasadams.com/dna/19990901-00-a.html. כנסו, כנסו.
אגב, שמת לב שציפי ליבני עשתה השתלטות עויינת על הבלוג שלך, גל?